לפעמים אני יכולה להיות אפילו קצת מבסוטה ואפילו טיפה גאה בעצמי על כל הכובעים אותם אני עשויה לחבוש במשך יום אחד בלבד—אמא, קולגה, מרצה, רעיה, בת, חברה, חוקרת. אבל לא אחת זה יותר מדי והגבולות מיטשטשות ולדוגמא, אני מוצאת את עצמי צועקת על הילדים שלי כשהאשם האמיתי נמצא רחוק מאד מן הבית. והיום, למשל, אני … המשך לקרוא מצטערת